כל חלומות העולם
השער
כל חלומות העולם
תרגמו מפורטוגלית: פרנסיסקו דה קוסטה רייס, יורם ברונובסקי
כרמל * ירושלים
מ / המפעל לתרגום ספרי מופת
Fernando Antonio Nogueira Pessoa
TODOS OS SONHOS DO MUNDO
תשנ"ג / 1993
התוכן
| שער ראשון: פרננדו פסואה עצמו | ||
| אוטופסיכוגרפיה | 15 | |
| מתוך: "תחנות הצלב", יא | 16 | |
| מתוך: "תחנות הצלב", יג | 17 | |
| כשהייתי ילד | 18 | |
| זה | 19 | |
| מולד | 20 | |
| ויתור על מלכות | 20 | |
| מתוך "מסר" | ||
| שיר ראשון/הארמונות | 21 | |
| דום דיניז | 22 | |
| דום סבסטיאו, מלר פורטוגל | 23 | |
| אינפנטה דום אנריקה | 24 | |
| ים פורטוגלי | 25 | |
| שער שני: משירי אלווארו דה קאמפוס | ||
| הקדמונים פנו אל המוזות | 26 | |
| אני לא יודע. חסר לי איזה רגש, איזה כשרון | 27 | |
| רוצה להיגמר בין ורדים | 28 | |
| הקור המיוחד של בקרי הנסיעה | 28 | |
| השינה היורדת עלי | 29 | |
| סמלים? נמאסו עלי כליל הסמלים | 31 | |
| בסוף הכל לישון | 32 | |
| חנות הטבק | 33 | |
| (Lisbon Revisited (1923 | 40 | |
| (Lisbon Revisited (1926 | 42 | |
| אני מצונן מאוד | 45 | |
| השהייה | 46 | |
| אם אתה רוצה להתאבד, מדוע אינך רוצה להתאבד? | 48 | |
| כרסיות בנוסח פורטו | 52 | |
| בא לקראתי, דרכו מצטלבת בדרכי ברחוב של העיר התחתית | 53 | |
| דקטילוגרפיה | 56 | |
| מרינטי, איש אקדמיה | 58 | |
| לא היה שם חשמל | 59 | |
| אני עייף | 60 | |
| הייתי אוהב לאהוב לאהוב | 61 | |
| הנה זה בא לבסוף... ולגמרי... | 62 | |
| שני קטעים מתור אודות (סיומיהן של שתי אודות, כמובן) | 65 | |
| פואמה בקו ישר | 70 | |
| שער שלישי: משירי אלברטו קאיירו | ||
| מתוך "שומר העדרים" (1911-1912) | ||
| א. מעולם לא שמרתי עדרים | 72 | |
| ב. מבטי בהיר כמו חמניה | 75 | |
| ג. בשעת דמדומים, גוחן על אדן החלון | 76 | |
| ד. הערב גלשה הסופה | 77 | |
| ה. יש די מטאפיסיקה בלא לחשוב כלום | 79 | |
| ו. להגות באל משמעו לא לציית לאל | 82 | |
| ז. מן הכפר שלי אני רואה את האדמה | 82 | |
| ט. אני שומר העדרים | 83 | |
| י. "שלום, שומר העדרים | 83 | |
| יא. לגברת הזאת יש פסנתר | 84 | |
| יב. הרועים של ורגיליוס מנגנים על חלילים ועל כלים אחרים | 84 | |
| יג. קל קל, מאוד קל | 85 | |
| יד. חרוזים לא חשובים לי. לעיתים רחוקות | 85 | |
| יח. מי יתנני והייתי עפר הדרך | 85 | |
| כו. לעיתים, בימים של אור מושלם ומדויק | 86 | |
| כז. רק הטבע אלוהי, וגם הוא לא אלוהי... | 87 | |
| כט. לא תמיד אני הכותב זהה לאני המדבר | 87 | |
| ל. אם תרצו שתהיה לי מיסטיקה, בסדר, שתהיה לי | 88 | |
| מתוך: "הרועה המאוהב" | ||
| כאשר לא היית שלי | 89 | |
| מהלך גבוה בשמים ירח של אביב | 90 | |
| כל הימים עכשיו אני מקיץ בשמחה ובצער | 90 | |
| מתוך: "שירים מפוזרים" (1913-1915) | ||
| לא די בפתיחת החלון | 91 | |
| אתה מדבר על הציוויליזציה, על שאין היא צריכה להיות | 91 | |
| בין מה שאני רואה משדה אחד לבין מה שאני רואה משדה אחר | 92 | |
| אמת, שקר, ודאות, חוסר־ודאות... | 92 | |
| אתה, המיסטיקן, רואה משמעות בכל הדברים | 93 | |
| כאשר ישוב האביב | 93 | |
| אם אמות צעיר | 94 | |
| אם, כשאמות, ירצו לכתוב את הביוגרפיה שלי | 95 | |
| אני קל להגדרה | 95 | |
| מעולם לא הבנתי איך אפשר לחשוב שהשקיעה עצובה | 96 | |
| יום של גשם יפה כמו יום של שמש | 96 | |
| כאשר יעלה העשב על קברי | 96 | |
| שער רביעי: משירי ריקארדו רייס | ||
| מתוך: "האודות של ריקארדו רייס" | ||
| בואי ושבי עמי, לידיה | 97 | |
| עטריני בִּוְרדים | 99 | |
| אני אוהב את ורדי הגנים | 100 | |
| מִמַעל לאמת שוהים האלים | 101 | |
| לך בעקבי גורלך | 102 | |
| איני שונא אותך, ישוע, כשם שאיני אוהב | 104 | |
| כאשר, לידיה, יבוא הסתיו שלנו | 105 | |
| מתוך: "ספר חוסר־המנוחה" | ||
| א. | ||
| מתוך "ההקדמה" של ברנרדו סוארס | 106 | |
| רעיון הנסיעה מגעיל אותי | 109 | |
| אל לו לאדם לראות את פני עצמו | 111 | |
| ב. | ||
| מתוך ה"מבוא" של המלביה"ד, פרננדו פסואה | 112 | |
| אני מקנא - אך בלי לדעת אם באמת אני מקנא | 113 | |
| תמיד מתוך דחייה | 114 | |
| ג. | ||
| מסע שלא הושלם | 115 | |
| מסע שלא הושלם (ב') | 117 | |
| ד. | ||
| אני חושב לעיתים שלעולם | 117 | |
| המנהל ואסקס. לעיתים קרובות | 118 | |
| אה הבנתי! המנהל ואסקס הוא | 119 | |
| השותף המשקיע בחברה, איש הלוקה במחלות עלומות | 120 | |
| נכנסתי, כמנהגי, אל הספּר | 121 | |
| ספינות המפליגות בלילה | 122 | |
| ה. | ||
| חביבה עלי, בערבי קיץ מתמשכים אלה | 123 | |
| שני עמודים גדולים של ספר חשבונות | 124 | |
| סופת ברקים | 125 | |
| השעון שבמעמקי הבית הנטוש | 126 | |
| אני מתנסה בקפיאות אדירות | 128 | |
| משפטי-חכמה | 129 | |
| יומן צלול־דעת | 131 | |
| אין אלה הקירות העלובים של חדרי הרגיל | 133 | |
| כאשר באתי לראשונה לליסבון | 135 | |
| אני חולם בהקיץ תוך נסיעה בין קאסקאיס לליסבון | 137 | |
| לעולם איננו אוהבים איש | 137 | |
| הו המועקה שברגש | 138 | |
| ז. | ||
| אסתטיקה של אדישות | 139 | |
| הננו המוות. מה שאנו חושבים כחיים | 141 |