מהר, לבד ועכשיו
מראה
השער



מהר, לבד ועכשיו
תרגום מפינית, מבוא והערות: רמי סערי
הוצאה: כרמל
תשנ"ט / 1999
התוכן






| מבוא מאת רמי סערי | 11 | |||
| חדר בחלל (1973) | 15 | |||
| הסירה משנה כיוון | 17 | |||
| בכף-ידה של המאפרה | 17 | |||
| לבעלי-השררה | 18 | |||
| שרפתי את לשוני | 18 | |||
| הו צ'י-מין ישן | 19 | |||
| הרוח מגששת | 19 | |||
| אני מצמידה את פני לחרך במזח | 20 | |||
| וכשהפרפרים יבואו | 20 | |||
| כשהעצים מתעייפים | 21 | |||
| העונה הזאת: באתי הביתה | 21 | |||
| אני יושבת בשדה | 22 | |||
| זאת אני (1976) | 23 | |||
| על הקיר מפה | 25 | |||
| במעוף ציפור אפשר בהחלט להגיע הנה | 25 | |||
| האם הירח יודע בכלל | 26 | |||
| לפני המחסן נכרַת לִבנה | 26 | |||
| גירפתי עלים | 27 | |||
| הכנתי לעצמי סיגריה | 27 | |||
| הבית שבו אני גרה | 28 | |||
| הכרתי פעם בחורה | 28 | |||
| אוּיְלִי | 29 | |||
| תמונה | 30 | |||
| העצים מתנודדים | 30 | |||
| הלילה נפתח כמו דגן (1978) | 31 | |||
| אוי ואבוי | 33 | |||
| כשהאהבה עוזבת אותנו | 33 | |||
| אף שהראש נועד להיות אבן הראשה | 34 | |||
| ככוכב חיוור | 35 | |||
| שלום בלבי | 36 | |||
| השמים הם מעיל | 37 | |||
| מתחת לקרח | 38 | |||
| האורן הקטן מתבונן מהחורש | 39 | |||
| לכלב עני אין הרבה מה לתת לירח | 40 | |||
| עם כל הכבוד | 41 | |||
| רגליה ממלאות את המגפיים | 42 | |||
| האיש שאהב את אשתו יותר מדי (1979) | 43 | |||
| אף פעם אינני עונה למכתבים | 45 | |||
| שוב כשיורד גשם-שלג | 47 | |||
| מוזרים בלילה | 48 | |||
| לוס אנג'לס והגנת המלאכים | 49 | |||
| הכוכבים שוב כמו בלדה בכיינית | 50 | |||
| בשעה שש אחר-הצהריים | 51 | |||
| היום מעדתי על ענף | 52 | |||
| ביום פרנסיסקוס הקדוש | 53 | |||
| היה היה איש | 54 | |||
| פעם כמעט הזמינו אותי לחתונה | 55 | |||
| כשהאמן תלה את תערוכתו | 56 | |||
| מעייף להתבונן במוסיקה | 57 | |||
| הרי לכם קול הזרזיר | 59 | |||
| בוא אתי לאגדה | 60 | |||
| יש לי עורק | 61 | |||
| השליט היפה (1981) | 63 | |||
| בשום מקום לא היה חסד | 65 | |||
| עכשיו איש אינו יכול לעזור עוד | 66 | |||
| ריבונו של עולם, צרחתי | 67 | |||
| עצמות הידיים כואבות | 68 | |||
| כשבא החורף | 69 | |||
| ראיתי את העצים נופלים | 70 | |||
| באנגלית קוראים לו onion | 71 | |||
| Lovers can be strangers | 72 | |||
| שירי הסבל בשנת הסבל | 73 | |||
| ערפל עולה מהארובות | 74 | |||
| מישהו נודד מאחורי תריסי הסתיו | 75 | |||
| החילזון מנגח לעבר הרוח | 76 | |||
| ביער הפרסות, ביער הרעמה | 77 | |||
| חרמש הירח אוכל שמים | 78 | |||
| אף-על-פי שקיץ (1983) | 79 | |||
| רק הלבנה | 81 | |||
| בעיניה את תמיד יפה | 82 | |||
| אחרי הצהריים: אל תמצא חן בעיני | 83 | |||
| בתוך העצים עומדים המתים | 84 | |||
| עדיין לא ידוע איך | 85 | |||
| הכאב אינו מגדל דבר | 86 | |||
| איזו אש קטנה | 88 | |||
| בדרך צדדית | 89 | |||
| בוודאי גם שם יורד גשם עכשיו | 90 | |||
| ליום חורף חיוור קצר | 91 | |||
| רמוס, אפולו הקופא, בוא הנה | 92 | |||
| הנער שדולפין הזהב נשא | 92 | |||
| העצבות הזאת, הכבדות הבסיסית שבי | 93 | |||
| יורד גשם, בלי הפוגה | 95 | |||
| אני מוצאת את עצמי בצד הדרך | 96 | |||
| הערפל ירד על המגרש | 97 | |||
| שתהיי דבר-מה בנוסף | 98 | |||
| שובי, שובי, שבא הקטנה (1986) | 99 | |||
| והעולם עמד על רגל אחת | 101 | |||
| תורת-היחסות היא תורת האי-השתנות | 102 | |||
| רזיתי, למיטב ידיעתי | 103 | |||
| אנו נוסעים מתחת ללילה גדול ורעם מעלינו | 104 | |||
| כולם שם | 105 | |||
| הכלב ישן מאחורי הווילונות המשובצים | 106 | |||
| פעמים רבות כל כך יותר | 107 | |||
| כחצוצרת יום-הדין | 108 | |||
| יורד גשם, אהוב רחוק, יפה שכמותך | 108 | |||
| הגשם עצוב מאוד עכשיו | 109 | |||
| אתה מניף באוויר פטרייה ענקית | 110 | |||
| רגליך, שעליהן לעולם אי-אפשר לדעת | 111 | |||
| פני הדרך מחוטטי-אבעבועות | 112 | |||
| אבן מקפצת, עפר מאובן | 112 | |||
| אתה לי עניין נצחי | 113 | |||
| שובי, שובי, שבא הקטנה | 114 | |||
| חיכיתי לך, חיכיתי | 115 | |||
| כי האהבה היא רק נוכרייה | 116 | |||
| אני שוכבת על הרצפה | 117 | |||
| אז מה אם אתה תעזוב אותי פעם | 118 | |||
| ואני רוצה, שאתה סוף סוף תרטוט | 119 | |||
| קול הכוח (1989) | 121 | |||
| לבד, בפליאה הלך פרח-הסתיו | 123 | |||
| שלוש, ארבע פעמים היא שרה | 123 | |||
| בחצר מצאתי רגל של ארנבת | 124 | |||
| אבנים עניות מכוערות מקרקרות | 125 | |||
| מכתב מהשמים | 126 | |||
| הבית הוצף דם | 127 | |||
| לפעמים מנצנץ פח-הזבל כשמים זרועי-כוכבים | 127 | |||
| הברק היכה, הגינה נהרסה | 128 | |||
| את הרגעים שלא זוכרים לא שוכחים לעולם | 129 | |||
| אני כל כך מתגעגעת לבית הישן | 130 | |||
| איש אינו אוסר לגדל שדה שיבולת-שועל במגפיים | 131 | |||
| אני מגזע אצילים | 132 | |||
| על הסבל מדברים הרבה | 133 | |||
| על גבר לעשות מה שעל גבר לעשות | 134 | |||
| אין לכם סיכוי נגד ישו | 135 | |||
| אח לנפש (1993) | 137 | |||
| הציפורים התאספו לצורך הגירת הסתיו | 139 | |||
| האוויר ריק | 140 | |||
| צריך להתאמן בלהיות מת | 141 | |||
| אני דופקת את עצמי עשרים שנה | 142 | |||
| הגבר יושב על החוף | 143 | |||
| סתיו זהוב כל כך | 144 | |||
| קרועה, פרועה, מנותקת מהכל | 145 | |||
| מהאורן הצעיר רואים כאן רק את הצמרת | 146 | |||
| מחריץ-הדואר נפל ספר | 147 | |||
| הקיץ המאוחר חבט בקאובוי של חצות | 148 | |||
| אני מביטה בשמים החיוורים | 149 | |||
| אני שייכת לערבות הכלב | 150 | |||
| שלג שקט צונח בקלילות | 151 | |||
| אשא עיני אל ההרים | 152 | |||
| נרקיסים ויקינתונים דוחפים את פניהם לעבר הגשם | 153 | |||
| ים הגליל כבר אינו נושא אף אחד | 154 | |||
| מיד מתחיל להתנגן | 155 | |||
| קדימה. נלונה באבנים | 156 | |||
| בית השמש העולה (1997) | 157 | |||
| לא ראיתי אדם עצוב יותר | 159 | |||
| ארנב חוצה את הכביש | 159 | |||
| אני גרה בחדר הזה | 160 | |||
| אני קורסת בתפילה | 150 | |||
| כשהלב קר זמן רב | 151 | |||
| בכיתי כלפי פנים | 151 | |||
| לכי כבר לישון | 152 | |||
| החיים הם שובי דובי דובי | 162 | |||
| לבלבתי. הייתי שושנת עדן | 163 | |||
| warum. למה | 163 | |||
| הסתיו בא | 164 | |||
| את גדרות התיל | 165 | |||
| המוות קוצר את הכל | 166 | |||
| שושנים לבנים לבנים | 167 | |||
| אנחנו פוסעים שמאל ימין | 168 | |||
| הקרבה. הרשות להרוג | 168 | |||
| ידיעותי שטחיות | 169 | |||
| כך מתנועע השושן האומלל | 169 | |||
| איך אני יכולה לבכות | 170 | |||
| שירים חדשים | 171 | |||
| איך אתה יכול לדבר כך | 173 | |||
| אל תלכי עדיין | 173 | |||
| האם הוא מת או זכה בכנפיים | 174 | |||
| הערות המתרגם | 175 |
קישורים לשירים
קישור לשיר "האם הוא מת או זכה בכנפים" באתר הוצאת "כרמל".