מרובעים

השער

מרובעים מאת עומר כיאם

מהמקור הפרסי בצרוף מבוא והערות

בנציון בנשלום

Rubáiyát of Omar Khayyám

הוצאת "גזית", תל אביב, 1939

התוכן

[חרְבה טירת בַּהְרָם. שיר עליזיו נדם. / שועל ואיָּל ישכנו בעיי היכלו, נָשַׁם.]
[היום אין לאל ידך לַכְנִיע המחר. / הרהורי מחר ינחילוך יגון גדול ומר.]
[אל תרבה לך רעים בזמן הזה הָרַע! / עתה טוב להתבודד. בקול נבון שְמע!]
[עד אנה בעולם הרוח תְּטַיֵּל? / עד אן תחפֹּש ותחקֹר תעלֻמות תבל?]
[תירוש אל תְּגִנֶּה! אל תִבֶז לשכור! / אל תתחסד אדם! אינך מלאך נאור.]
[מי זה יתקע כף לנו, כי נחיה מחר? / היום יש להצהיל את הלבב, קדר.]
[בעמק הבכא מה יעש החכם? / אל תקוה מרגוע פה למצאֹ אדם!]
[אֵשְת יין, אך אומרים משמאל ומימין / יריבַי: "אל תשת! היין - אויב לדת ולדין".]
[כיאם! אם אתה שִכור - היה שמח! / נערה חבקתך? אל תחקֹר! היה שמח!]
[אומרים: "יהיה גן-עדן, תהיינה יפות עינים; / יהיה דבש, יהיו נחלי חלב ויין."]
[לא מְשָלים בפי. אני אמת אגיד: / בֻּבות אנחנו - ויד אלֹהים אותנו תרקיד.]
[הם לי אומרים: "לגהנֹם שִכור יורד." / הקץ לדברי הבאי?! אינני מתפחד!]
[שתה! יקר היין כמלכוּת מחמוד. / להמית הנבל הקשב! שיר דויד - הזֶמֶר החמוד.]
[דע כי תצא מפה נָעוּר מֵרוּח! / אל מעבר למסך הבְּלִי תנוע.]
[אל תִפָּתֶה, אחי, למקסמי עולם! / מאס בדברים, לא יחמדם חכם!]
[מִדֵּי אביט סביב, אראה: בכל גִנה / זורמים מי נהר כַּוְסַר ומשתפכה רִנה.]
[מה טוב להנזר לצער ותוגה! / מה טוב היין, תגישהו יד ענֻגה!]
[עד אן למאורי מסגד ולעשן היכל נריב? / עד אן נֶהְגֶה באש שאול ובעדן, גן הזיו?]
[יפה השושנה, תגמע טללי אביב. / בגן המלבלב הנערה מה תִּיף!]
[גלגל-הרקיע! רצון לא תשביעני. / לי חֹפש הבה! שונא כבלים הנני.]
[אומרים לי: "בְּשַׁעְבָּן לא נכון לשתות. / וגם בְּרַגַ'בּ - אל תֵּשְׁתְּ (קדוש החֹדש מאֹד!)"]
[הסכת, רעי! אל למחר תדאג! / נצל חייך! התרונן וצחק!]
[לא אהלך בגדולות, רעיה. מעט אדרֹש: / ככר לחם טוב ונתח בשר וכד תירוש.]
[בתאי מנזרים, במסגדים, בבתי-כנסת - / יש יראי תָפְתֶּה ושוחרי גן-עדן רב-קסם.]
[את זהרי החמה אל נא תבַיֵש! / אל נא תשב מַשְמִים! אל תִּוָּאֵש!]
[כי להתגורר פה באתי לא ברצוני / ועל כֹּרחי יצוא אצא ממעוני -]
[נפשי, את לפתרון חידה זֹה לא תגיעי. / לחקר פלפולים, עמקוּ כה, לא תגיעי.]
[לו היה בואי בדעתי תלוי, לא באתי כלל. / לו בידי צאתי, איככה צאת אוכל?]
[גלגל הרקיע זומם להשמידנו. / אלי ואליךְ חצי-מוֶת מכונן הוא.]
[נִפצתי אמש אל הסלע כד / (שִכור הייתי וראשי יקד).]
[כרוח בערבה וכמים בנהר / שוב יום אחד מימי חיי חמק, עבר.]
[הכד הזה אהב כמוני וסבל; / ואל חמדת לבו ערב והתפלָל.]
[חמדת נפשי! ביום-אביב יקר ונעים / כי תמזגי לי כוס בפאת שדות נָבִים]
[כי תשקענה תקוותַי ויומי דעוך ידעך, / כי תהיה יד מוֶת בי ונפשי גופי תזנח,]
[שתה! היין את עצבתך ישביח / ועי"ן-בי"ת כִּתּוֹת מלבבך ישכיח.]
[הַשַּׁחַק דמה לספל, הפכוהו. / אנשי תבונה תחתיו דלים ינועו.]
[אחי, מכל המדעים להתרחק - מה טוב! / תלתלי יפהפיה ללטֹף ולנשק - מה טוב!]
[שִׁפְעַת הצבעונים, בה השדה כֻּסה, / הפריחה מדְמֵי מושל גדול ונִשָׂא.]
[עולה עמוד השחר. מה לך, רעיה, תנומי? / נימי נבלך הרעידי! למזֹג היין קומי!]
[אותם העבדים של השכל והמחקר / דנים על יש ואין - ורוחם עקר.]
[ענן אביב את לחיי הצבעונים רחץ. / קום התעורר! גביע קח! בשתיה אֱמַץ!]
[אני ממתיק עמך בבית היין סוד - / והם במקדשים נותנים לך כבוד.]
[שתה! תרבה לישון בקבר אפל וצר / בלי רעיה מתוקה, בלי חבר יקר.]
[איני יודע מה יעד אלוה לי - / אם עדן מנתי או בן-שאול אני.]
[הרקיעים - מעגל, בתוכו נכאב, נכמֹש. / גלי גִּ'יחוּן - טִפה מִיָם דמעות אנוש.]
[תרדמה נפלה עלי. ויאמר לי חכם: / "בשושני ששון איכה יזכה נרדם?]
[עד אנה מגדלות פורחים עלי לבנות? / שנֵאתי הנותנים למקדשים כבוד.]
[הדבקתי שפתַי אלי שפת גביע. / אִוִיתי, כי סוד אריכות-הימים לי יודיע.]
[אנחנו ותירוש וחרבות ושיר. / הִרְהַנּוּ סוּת וָלֵב. גם הנשמה נפקיר.]
[אותו כיאם, שאֹהלי חכמה תפר, / נפל אל תוך כבשן דְוַי וחיש נָחָר.]
[ראיתי תְמוֹל בשוק קדר אחד. / על חומר לח הקיש, ליצור שָקַד.]
[היין הוא חיֵי עולם, ולכן שתה! / הוא ראש תענֻגות אדם, ולכן שתה!]
[מאז החל לָסֹב גלגל השַּׁחַק / דבר יקר מתירוש מי ידע ויַּחַז?]
[עד אן פלפול זה על אין-ראשית ואין-סוף? / מדרש ומעש? אני נלאיתי חשֹב!]
[הלילה כד גדול אני אחפש. / ביין אצטייד - ואתעלס.]
[אדם, אשר בלבו לאהבה משכן, - / אם מוסלימי הוא או נוצרי הוא, אל תבחן! -]
[כי מות אמות, ביין רחצני נא! / אחיִ! עלי קברי משא על יין שא!]
[יוצר לא ינפץ - גם אם שִכור יִשְׁכַּר - / גביע-חן כליל-יפעה, אשר יצר.]
[גלגל הרקיע, עמל אתה זורע. / עשות עַוְלה ורִשְעה אתה יודע.]
[בואנו וצאתנו - מעגל. / לא נשור ראשיתו, קצהו לא יתגל.]
[מה דאגה זו לנכסים ולחמודות תבל? / האם ראית בן-אדם, פרח נצח ולא נבֵל?]
[בטבע האדם - הטוב ברע נמהל. / שמחה וגם עצבת יעניק הגורל.]
[אשתה תירוש לא יען היותי הולל - / לא יען היותי כופר, הדת יקל.]
[מדוע רִבון העולמים, יוצר הכל, / את יצוריו שובר בחמה ובקצף גדול?]
[בטרם באתי הנה - היו פה יום וליל. / סבב גלגל הרקיע - בטרם ימי יָהֵל.]
[גביע יין טוב מהוד שלטון כָּווּס / ומכסא קוֹבָּד ומממלכת טוּס.]
[ביצֹר האלֹהים אדם מן האדמה, / צפֹה צפָה מה תעשה כל נשמה.]
[חיי כי תֹם יתמו - מה לי בַּלְךְ, מה לי בגדד? / כוסי כי מלאה - צוף דבש מֵרוֹשׁ נכבד?]
[כי באתי - לא הענקתי לשמים כלום; / מותי לא ינחילם תפארת ופרסום.]
[אשר עשה הארץ והרקיעים ברא - / מכאוב וסבל בלבבות רבים זרע.]
[מלכֹּדת זיו רָמָה השמש על הגג. / בגביע מַעְלָה יין-בֹּקר מַאֲדִים נמזג.]
[שַׁיָּרָת החיים עוברת חיש. / חטוף כל רגע של גיל ונחת, איש!]
[מיץ ענבים, אַחַי, השקוני לשכרה, / עד תאדים כאֹדֶם לחיי, אשר חָוְרָה.]
[כל מַעְיָנַי בנערה, שֶׁלֶּחְיָה - שושן / צמוא צמאתי לתירוש שבקנקן.]
[אם תשפֹּך על הר מיץ ענבים - ההר ירקד. / חסר בינה האיש, נתן ליין גט.]
[תבל - מלון-אורחים, אשר שַׁעֲרַיִם לו. / נוכל להתבוסס בו בדם או לִגְוֹעַ בו.]
[אף כי איני למוד לחרֹז פניני משמעת, / אף כי כניעה וּרְתֵח נפשי אינה יודעת,]
[שִכור עברתי עלֵי בית-יין תמול / וארא זקן סובא מכד גדול.]
[תירוש, במים לא נמהל, אֹהב תמיד. / לנבל ולעוגב נפשי תרעב תמיד.]
[ביד אחת - הקוראן, ובשניה - הכוס. / היום אני תמים דרך, מחר - אהיה נלוז.]
[את רז הנצח לא נדע - אני וגם אתה. / ולא נמצא את החידה - אני וגם אתה.]
[מי אשר הכיר יפה את העולם הזה - / בין גיל ובין עצבת להפלות ילאה.]
[אותו ארמון התנשא גאה מול שחק רם. / בִּרְתֵת השתחוו באולמיו ראשי עם.]
[מלאתי הרהורים בבית-יוצר אחד. / היוצר אבניו סבב, על מלאכתו שקד.]
[אך מֵאֵיבה אתה עָלַי כה מתגולל. / "כּוֹפֵר וָמִין!" - תלעיג עָלַי יומם וליל.]

קישורים לשירים

[אותו כיאם, שאֹהלי חכמה תפר], [נִפצתי אמש אל הסלע כד], [כרוח בערבה וכמים בנהר] (קישור) (תחת "תופר האוהלים מנישאפור")
[הכד הזה אהב כמוני וסבל;] (קישור)

מרובעים

השער

התוכן

קישורים לשירים

תפריט ניווט

חיפוש