על העמוד היציב
השער
על העמוד היציב / שירי ריקרדו ריש
תרגמו מפורטוגלית: רמי סערי ופרנסישקו דה קושטה ריש
כרמל / ירושלים
מ / המפעל לתרגום ספרי מופת
תשס"ט / 2008
התוכן
| על הפתרון החלקי של חידת הקיום, מבוא מאת רמי סערי |
15 | ||||||
| שירת רִיקַרְדוּ רֶיְשׁ | |||||||
| I - אוֹדוֹת, ספר ראשון | |||||||
| I. | יושב לבטח על העמוד היציב | 29 | |||||
| II. | את הוְּרָדים מִגני אדוניס אני אוהב | 29 | |||||
| III. | הים שָׁלֵו; הרוחות שנפלו בשבי אֵאוֹלוֹס | 30 | |||||
| IV. | האלים אינם מעניקים אלא את החיים | 30 | |||||
| V. | כאִלו כל נשיקה | 31 | |||||
| VI. | הקצב העתיק שבכפות רגלים יחפות | 31 | |||||
| VII. | אני שָׂם בדעת הזחוחה את המאמץ הקבוע | 32 | |||||
| VIII. | מה נִמהר הזמן של החיים הארֻכים ביותר | 32 | |||||
| IX. | עַטרו אותי בוְּרָדים | 33 | |||||
| X. | על גורל טוב יותר מידיעה עצמית | 33 | |||||
| XI. | אני חושש, לִידְיָה, מן הגורל | 34 | |||||
| XII. | בַּפֶּרַח שאתה - לא בזה שאתה נותן - אני רוצה | 34 | |||||
| XIII. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 35 | |||||
| XIV. | מֵחָדָש מביא את הפרחים החדשים | 36 | |||||
| XV. | החורש את שַׂדֶהו הדל | 37 | |||||
| XVI. | את זֵרַיִךְ ולא את זֵרַי אני קולע | 37 | |||||
| XVII. | אל תרצי, לידיה, להקים בחלל | 38 | |||||
| XVIII. | נכסף כבר לקיץ הזה שאני רואה | 38 | |||||
| XIX. | הנאה, אך לאט | 39 | |||||
| XX. | אתה סבור, אובד דרך, שאתה ממלא | 40 | |||||
| II - אוֹדוֹת ושירים אחרים | |||||||
| 1. | המורֶה, שְׁלֵווֹת | 43 | |||||
| 2. | האל פאן לא מת | 45 | |||||
| 3. | האלים שהֻגלו | 46 | |||||
| 4. | המרכבה של אפולו התגלגלה | 48 | |||||
| 5. | בואי לשבת אתי, לידיה, על גדת הנהר | 49 | |||||
| 6. | נֵאֵרה, בואי נטַיֵל ביחד | 51 | |||||
| 7. | הרחק להרים יש שלג בשמש | 52 | |||||
| 8. | רק קיום פרחים לנגד עינינו | 53 | |||||
| 9. | אבוי לנו שאבדנו | 55 | |||||
| 10. | דיאנה מבעד לענפים | 56 | |||||
| 11. | בְּחִורוֹן היום יש שמץ של זהב | 57 | |||||
| 12. | אל תחזיק דבר בידיך | 58 | |||||
| 13. | חכם האיש המסתפק במחזה העולם | 59 | |||||
| 14. | במהרה יבוא החֹרף | 60 | |||||
| 15. | עת לכל חפץ בעתו | 61 | |||||
| 16. | אני רוצה, נֵאֵרָה, שתרחצי את שפתיך | 63 | |||||
| 17. | מדמיוננו לָאלים | 65 | |||||
| 18. | רק בַּחֵרוּת הזאת מזכים אותנו | 66 | |||||
| 19. | כן, נֵאֵרָה, הרחק | 67 | |||||
| 20. | מעששית הלילה | 68 | |||||
| 21. | אתם המאמינים בכל מיני משיחים ומַריות | 69 | |||||
| 22. | ביום הזה שהשדות הם מושבה ירֻקה | 71 | |||||
| 23. | כאן, בלי אפולו אַחֵר מאפולו | 72 | |||||
| 24. | לא כמו בפני עלמה או אִשה חיה | 73 | |||||
| 25. | בקרס יורד הלילה | 74 | |||||
| 26. | לפנינו באותם הֶחֳרָשִׁים | 75 | |||||
| 27. | מלאכים או אלים, מאז ומתמיד | 76 | |||||
| 28. | מעל לָאֱמֶת עומדים האלים | 77 | |||||
| 29. | שיקחו ממני האלים | 78 | |||||
| 30. | פִּיות סגֻלים מיין | 80 | |||||
| 31. | שחקני השחמט | 81 | |||||
| 32. | אני מעדיף ורדים, אהבתי, על המולדת | 85 | |||||
| 33. | אשרי מי שגופיהם מתחת לאילנות | 86 | |||||
| 34. | לֵךְ בדרך גורלךָ | 87 | |||||
| 35. | אשרי האיש שהחיים הנעימים | 88 | |||||
| 36. | תן לרוח לחלֹף | 89 | |||||
| 37. | לא אותך, משיח, אני שונא או איני אוהב | 90 | |||||
| 38. | אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל | 91 | |||||
| 39. | היה אדון לעצמך | 92 | |||||
| 40. | לא בלי חֹק, אך לפי חֹק לא נודע | 93 | |||||
| 41. | בזה אחר זה הגלים הנחפזים | 95 | |||||
| 42. | בֹּקר, אתה המפציע בלי להביט בי | 96 | |||||
| 43. | מֻקדם בא תמיד, כְלוֹאֶה, החֹרף, והמכאוב | 97 | |||||
| 44. | ברגע שאנו הולכים לאֹרך הָאֲפָרִים | 98 | |||||
| 45. | צַיֵּת לחֹק, גם אם הוא בזוי או בזוי אתה | 99 | |||||
| 46. | בֵּית שיר חוזר | 100 | |||||
| 47. | היד הסמויה של הרוח מתחככת בעשבים מלמעלה | 101 | |||||
| 48. | תֵּהָפֵךְ רק למי שהיית תמיד | 102 | |||||
| 49. | לַשָּׁוְא אני תר אחר הטוּב ששללו ממני | 102 | |||||
| 50. | איני חפץ בתהִלה, שאצלי זָכוּ בה | 103 | |||||
| 51. | קָטָן המרחק המפריד בינינו | 104 | |||||
| 52. | כל אחד נועד לַיעוד שנועד לו | 105 | |||||
| 53. | אני רוצה שירים שיהיו כמו תכשיטים | 106 | |||||
| 54. | אינני רוצה את המנחות | 107 | |||||
| 55. | נעורַיךְ היפים העליזים | 108 | |||||
| 56. | איני שר את הלילה כי בשִירִי | 109 | |||||
| 57. | איני רוצה לִזְכֹּר ולא להכיר את עצמי | 110 | |||||
| 58. | הדבורה שבמעופה רוטטת | 111 | |||||
| 59. | יום אחר יום אותם חיים הם אותם חיים | 112 | |||||
| 60. | חיים מודעים קְטַנים, תמיד | 113 | |||||
| 61. | קטֹף בבת אחת | 114 | |||||
| 62. | עלה אחר עלה, כְלוֹאֶה | 115 | |||||
| 63. | מה מֻקדם חולף כל החולף! | 116 | |||||
| 64. | איני חוקר את העתיד האלמוני | 116 | |||||
| 65. | משעה לשעה לא אורכות הפנים העתיקות | 117 | |||||
| 66. | לא שב לאחור הַדּוֹר הבישגד | 117 | |||||
| 67. | באילו חיים אמלא את הימים הקצרים המעטים | 118 | |||||
| 68. | אל תתחקי אחר העתיד האלמוני | 119 | |||||
| 69. | במחזור הנצחי של הדברים המשתנים | 120 | |||||
| 70. | לא רק יין, אלא בו גם את השכחה אני מוזג | 121 | |||||
| 71. | על מצחי הרברבני כבר מאפיר לי | 121 | |||||
| 72. | כמה עצב ומרירות משקיעים | 122 | |||||
| 73. | אין העלה חוזר לענף שנטש | 123 | |||||
| 74. | לא בצִפִּיַת שָׁוְא ולא ביאוש | 124 | |||||
| 75. | הפֵּרות, מניבים אותם העצים החיים | 124 | |||||
| 76. | הנאה חלוּמה היא הנאה, אף כי בחלום | 125 | |||||
| 77. | שעון השמש השבור מצַיֵן | 125 | |||||
| 78. | חגיגי עובר מעל לאדמה הפוריה | 126 | |||||
| 79. | לאחור אינו שב, ולא, כמו אורפאוס, מֵסֵב | 126 | |||||
| 80. | לחִנם מְשַׁוְּעוֹת יָדַיִךְ, חפצים זה כבר | 127 | |||||
| 81. | כל עוד אראה את השמש מזהיבה את העלים | 128 | |||||
| 82. | כאן, אתה אומר, בקבר שאני נִגש אליו | 129 | |||||
| 83. | אִטי נח הגל שהגאות משאירה | 129 | |||||
| 84. | כה רבים נהנים מהנאת ההנאה | 130 | |||||
| 85. | מלבלבים בךְ, אוי אדמה גדולה, בצבעים | 130 | |||||
| 86. | לכל חזון האמונה נלוית | 131 | |||||
| 87. | השֵׁנָה טובה כי אנו מקיצים ממנה | 131 | |||||
| 88. | הֶעָקֵב הקצר שמקימה מן העשבים הרכים | 132 | |||||
| 89. | מכביד גזר הדין האכזרי של הַתַּלְיָן האלמוני | 132 | |||||
| 90. | אני הולך לנום, לנום, לנום | 133 | |||||
| 91. | מתוק הפרי למראה, ולפה מר | 133 | |||||
| 92. | שְׁנַיִם הוא התענוג: להתענג ולהתענג על התענוג | 134 | |||||
| 93. | התרכז, ותהיה שָׁלֵו וחזק | 134 | |||||
| 94. | חסרי תהִלה הם החיים, וחסרת תהִלה הכרתם | 135 | |||||
| 95. | באמירי עצים עתירי עלוה | 135 | |||||
| 96. | הטבעת הנִתנת לקבצן היא עלבון | 136 | |||||
| 97. | כל הֶחָדֵל הוא מָוֶת, והמָוֶת הוא שלנו | 136 | |||||
| 98. | הקיץ מתמהמה. בשדה התלוי | 137 | |||||
| 99. | לכל אחד, כמו קומתו, נִתן | 137 | |||||
| 100. | אף את העשב הצנוע אין הגורל שוכח | 138 | |||||
| 101. | מי אומר ליום, הִמשך! ולחֹשך, הִגמר! | 138 | |||||
| 102. | שהמזל ימנע ממני הכל, פרט לראיתו | 139 | |||||
| 103. | הֱיֵה פנס, הָאֵר עם זכוכית מסביב | 139 | |||||
| 104 . | אם אני נזכר במי שהייתי, אני רואה עצמי זולת | 140 | |||||
| 105. | כשיבוא, לִידְיָה, הסתו שלנו | 140 | |||||
| 106. | דקיק, כמו נשכח מלב אֵאוֹלוֹס | 141 | |||||
| 107. | במספר הקטן של שנים-עשר חדשים | 141 | |||||
| 108. | אינני יודע ממי אני זוכר את עברי | 142 | |||||
| 109. | מי שהייתי חיצוני אֵלַי. אם אני זוכר, אני רואה | 142 | |||||
| 110. | מה שאנו מרגישים, לא מה שמֻרגש | 143 | |||||
| 111. | חַלָּשָׁה בהרגלה המגֻנה, חַלָּשָׁה במִדתה הטובה | 143 | |||||
| 112. | איני יודע אם אהבה את חשה, או אהבה מעמידה פנים | 144 | |||||
| 113. | רְצֵה מעט: יהיה לך הכל | 144 | |||||
| 114. | לא רק השונא אותנו או מקנא בנו | 145 | |||||
| 115. | איני רוצה, כְלוֹאֶה, את אהבתך, המציקה | 145 | |||||
| 116. | אֶת רצון הזולת אף פעם, גם אם ינעם | 146 | |||||
| 117. | בעולם, לבד אִתִּי, הִשאירו אותי | 146 | |||||
| 118. | האלים והמשיחים שהם אלים | 147 | |||||
| 119. | לְמַה שאני אוהב אני מתכחש, אם האהבה אליו | 147 | |||||
| 120. | מי שאתה, לא תהיה, כי הזמן והגורל | 148 | |||||
| 121. | קצר היום, קצרה השנה, קצר הכל | 148 | |||||
| 122. | שלֹט או שתֹק. אל תתעה | 149 | |||||
| 123. | הכל, מִכוכבים שוממים מרֻחקים | 149 | |||||
| 124. | אף אחד, ביער הדתי הרחב | 150 | |||||
| 125. | אם על כל דבר קים ממֻנה אל | 150 | |||||
| 126. | כחֻלים, ההרים שהרחק נעצרים | 151 | |||||
| 127. | לִידְיָה, אנחנו בחֹסר ידיעה. זרים | 151 | |||||
| 128. | חמור סבר אני מתאר. מה שאני חש אני חושב | 152 | |||||
| 129. | פרחים אני אוהב, איני מחפש. אם הם מופיעים | 152 | |||||
| 130. | שָׁלֵו מחכה לסופו שלא יבושש לבוא | 153 | |||||
| 131. | איש אינו אוהב את זולתו, אלא את מה שיש | 153 | |||||
| 132. | לשם מה לסבך ללא הועיל | 154 | |||||
| 133. | חֲיֵה בלי שעות. המודד כבד | 154 | |||||
| 134. | דבר אינו נשאר מִדָּבָר. אֵינֶנּוּ שום דבר | 155 | |||||
| 135. | מה יותר מצעצוע או משחק הם החיים הארֻכים | 155 | |||||
| 136. | כדי להיות גדול, הֱיֵה שלם: מאומה | 156 | |||||
| 137. | כל שתעשה, לְעֶלָּא ולְעֶלָּא תַּעֲשֶׂנּוּ | 156 | |||||
| 138. | רוֹמֶשֶׂת רכה בשדות השוממים | 157 | |||||
| 139. | אני רוֹצֶה, אלמוני, ורגוע | 158 | |||||
| 140. | כל יום נטול הנאה לא היה שלך | 159 | |||||
| 141. | כיוָן ששום דבר אשר ישתמר איננוּ יוצרים | 160 | |||||
| 142. | אתה לבד. איש אינו יודע זאת. שתֹק והעמד פנים | 160 | |||||
| 143. | כאן, בגלות העלובה הזאת | 161 | |||||
| 144. | אחדים, שעיניהם לטושות אל העבר | 161 | |||||
| 145. | נתין סרק של כוכבים שתלטנים | 162 | |||||
| 146. | כתר או נזר | 163 | |||||
| 147. | אני ממתין בשוְיון נפש למה שאיני מכיר | 164 | |||||
| 148. | אני אוהב את מה שאני רואה | 164 | |||||
| 149. | חיים בנו רבים מספֹר | 165 | |||||
| 150. | כל רגע שאיני מקדיש לתענוג | 166 | |||||
| 151. | כל אחד הוא עולם; וכשם שעל כל מַבּוּעַ | 166 | |||||
| 152. | רננים, צחוקים ופרחים יאירוּ | 167 | |||||
| 153. | כמו נסיך בהיר שֵׂעָר זה הַיָּשֵׁן | 167 | |||||
| 154. | בואי נעזֹב, לִידְיָה, את המדע שאינו מפזר | 168 | |||||
| 155. | כה עדינה הִמלטות היום הזה | 171 | |||||
| 156. | מימי לא נמניתי עם המעדיפים | 173 | |||||
| 157. | פרחים שאני קוטף, או עוזב | 174 | |||||
| 158. | בלי הפסק ובזרימה הדריכי את נתיבך | 174 | |||||
| 159. | תנועתי ההורסת | 175 | |||||
| 160. | לא נחשבים יותר מחיי הבהמות האִלמות | 175 | |||||
| 161. | לא מתו, נֵאֵרָה, האלים הזקנים | 176 | |||||
| 162. | לא מפני שתמו האלים, לִידְיָה הצחורה, אני בוכה... | 176 | |||||
| 163. | במרחב הגדול של אי-קיום הלא-כלום | 177 | |||||
| 164. | ביום הכביר אפִלו הצלילים ברורים | 177 | |||||
| 165. | אחרים מספרים בקתרוסים איו בנבלים | 178 | |||||
| 166. | ארבע פעמים השתנתה העונה הכוזבת | 178 | |||||
| 167. | אני רוצה מן האלים רק שלא יזכרו אותי | 179 | |||||
| 168. | אם אתה מֻכרח להיות המקונן | 179 | |||||
| 169. | בלי שעון מים או שעון רגיל הזמן חולף | 180 | |||||
| 170. | תחת הַמָּרוּת הקלילה | 181 | |||||
| 171. | מתחת לעצים האלה או לעצים ההם | 182 | |||||
| נספח | |||||||
| א' שירים בלתי שלמים ופרגמנטים | |||||||
| 172. | בִּלוי החיים אגב צפיה בְּבִלוי חיי הזולת | 187 | |||||
| 173. | לפניךָ היתה אמא אדמה | 188 | |||||
| 174. | אני רוצה, מן החיים, רק לא להכירם | 189 | |||||
| 175. | אֵלֵיכֶם המתים אינם אומרים לי שום דבר | 190 | |||||
| 176. | אם באמת אינך יודע (ואינך מחזיק | 191 | |||||
| 177. | לָאֵלִים הדברים הם יותר דברים | 192 | |||||
| 178. | להאמין פרושו לטעות | 192 | |||||
| 179. | לא השעון שנעצר, ולא המחסור | 193 | |||||
| 180. | המקריות, צל שמטיל הגורל | 193 | |||||
| 181. | הפכפכנות האלים דוחפת אותנו | 193 | |||||
| 182. | החיים עצובים. השמים תמיד זהים. השעה | 193 | |||||
| 183. | ומה שידוע לי על היקום | 194 | |||||
| 184. | אף לא גורל ידוע | 194 | |||||
| 185. | אנחנו לגורל הַשָׁוֶה | 194 | |||||
| 186. | הן באהבה, והן בלי אהבה, אתה מזדקן והולך | 194 | |||||
| 187. | לְעולם שיקח אותי הזמן העובר מהר | 194 | |||||
| 188. | להיות מאֻשר - עֹל, להיות גדול - | 195 | |||||
| ב' אוֹדוֹת ושירים עם שינויי נוסח | |||||||
| I א'. | יושב לבטח על העמוד היציב | 199 | |||||
| I ב'. | יושב לבטח על העמוד היציב | 200 | |||||
| III א'. | הים שָׁלֵו. הרוחות שנפלו בשבי אֵאוֹלוֹס | 201 | |||||
| IV א'. | האלים אינם מעניקים אלא את החיים | 202 | |||||
| VI א'. | הקצב העתיק שבכפות הרגלים היחפות | 203 | |||||
| IX א'. | עטרו אותי בוְּרָדים! | 204 | |||||
| IX ב'. | עטרו אותי בוְּרָדים | 205 | |||||
| XII א'. | בַּפֶּרַח שאתה - לא בזה שאתה נותן - אני חפץ | 206 | |||||
| XIII א'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 207 | |||||
| XIII ב'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 208 | |||||
| XIII ג'. | אני מביט בשדות, נֵאֵרָה | 209 | |||||
| XV א'. | החורש את שדהו הדליל | 210 | |||||
| XVI א'. | לא לי כי אם לךָ אני קולע את זִרֵי | 211 | |||||
| XVII א'. | אל תרצי, לִידְיָה, לבנות בחלל | 212 | |||||
| XX א'. | האם אתה סבור, פְלָקוּס הבהיר | 213 | |||||
| XX ב'. | האם אתה סבור, פְלָקוּס הבהיר, שֶׁבְּעִיּוּף | 213 | |||||
| 3 א'. | האלים שהֻגלו | 214 | |||||
| 12 א'. | אל תהדק דבר בידיך | 215 | |||||
| 37 א'. | לא אותך, משיח, אני שונא או מעריך פחות | 216 | |||||
| 37 ב'. | לא אותךָ, אלא את שלך, אני שונא, משיח | 217 | |||||
| 38 א'. | אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל | 219 | |||||
| 60 א'. | חיים מודעים קטנים | 219 | |||||
| 62 א'. | הֶעָלֶה חסר התודעה, לפני מותו שלו | 220 | |||||
| 157 א'. | פרח שאני קוטף, או עוזב | 221 | |||||
| הערות מאת רמי סערי | 223 | ||||||
קישורים לשירים
"כל יום נטול הנאה לא היה שלך", "יושב לבטח על העמוד היציב"
"אני סובל, לִידְיָה, מפחד הגורל", "היד הסמויה של הרוח מתחככת בעשבים מלמעלה"